גבאי

ערך זה עוסק בבעל תפקיד בקהילה היהודית. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו גבאי (פירושונים) וגם שמש בית כנסת.

גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

לצד הגבאי יש תפקיד אחר של שמש בית כנסת, שהיה גר בסמוך לבית הכנסת או בתוכו, ועוסק בתחזוקתו כולל נעילתו ופתיחתו, השיפוץ, התפעול והניקוי, בדומה לתפקיד השרת בבית הספר.^[1] תפקיד זה הנפרד מתפקיד הגבאי, מוּכּר פחות בבתי הכנסת דתיים לאומיים אשכנזים, אך קיים עדיין בבתי כנסת מסורתיים וישנים יותר.^[2]

היסטוריה

המילה "גבאי" מגיעה מלשון חכמים, בסוף ימי בית שני וסמוך לאחריו אחר חורבנו, משורש גב"ה במשמעות גביית כספים. בדרך כלל הכוונה הייתה לגבאי צדקה הגובה כספים מבני הקהילה עבור תמיכה בעניים, אך גם עבור תחזוקת מוסדות הקהילה ובעלי התפקידים שבה.^[3] השימוש המודרני במונח התפתח מכך שהתמיכה במוסדות הקהילה ובבעלי התפקידים שבה הפך מרכזי יותר.^[4] גם כיום מסייעים גבאי בתי הכנסת בשליחת תרומות הנאספות במשך השנה עבור מוסדות חינוך לימוד תורה ומפעלי חסד, ובעיקר במגביות הנערכות באמצעות קופות פדיון כפרות וזכר למחצית השקל אחת לשנה. כמו כן, הגבאים אחראים לדאוג לצורכי קהילת בית הכנסת.

בעבר היה הגבאי אחראי לסדר את האנשים שאין להם מקום לאכול וללון בשבת, אצל אלה שהיו מסוגלים לארח אותם. כיום הגבאי אחראי לכספי בית הכנסת לדוגמה: הוא אחראי לקחת תרומות לבית הכנסת, לשלם מיסים על בית הכנסת, לקנות דברים, ועוד. ולעיתים הוא גם משמש כסוג של שרת (מקצוע) של בית הכנסת הוא בעצם דואג לצרכים של הקהילה.

ראו גם

משב"ק - הגבאי הראשי של אדמו"רים

לקריאה נוספת

הרב דוד אברהם ספקטור, ספר הגבאי, קריית ארבע-חברון, המכון לרבני יישובים, תשס"ה

קישורים חיצוניים

גבאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הגבאי נט - איגוד בתי הכנסת העולמי
ארכיון אסף תעודות גבאות כבוד, בספרייה הלאומית

הערות שוליים

↑ "עיין במהרי"ל שכתב: שמש בית הכנסת - אי אפשר לו לתקן פמוטי של בית הכנסת בעוד הן דולקין..." (פירוש אליה רבה על שולחן ערוך, אורח חיים תקי"ד סע"ק ה)
↑ נידון למוות ארבע פעמים. סיפור השואה של שמואל (מיכוי) לוי, שמש בית הכנסת יהלום באילת. (אתר סיפורי שואה) וראו אתר בית הכנסת הגדול בירושלים.
↑ על פי מסכת סנהדרין, דף כ"ה, ב'; ראו רש"י באותו עמוד, בפסקה גבאין.
↑ ראו תיאור חיי המורה לעברית והרב ותלותם בצדקה הנגבית בעונות מסוימות, בספרו של ד"ר הוגו מנדלבאום (באנגלית) חיי היהודים בקהילה הכפרית בדרום גרמניה (בכרטסת הספריות העולמית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] "עיין במהרי"ל שכתב: שמש בית הכנסת - אי אפשר לו לתקן פמוטי של בית הכנסת בעוד הן דולקין..." (פירוש אליה רבה על שולחן ערוך, אורח חיים תקי"ד סע"ק ה)

[2] נידון למוות ארבע פעמים. סיפור השואה של שמואל (מיכוי) לוי, שמש בית הכנסת יהלום באילת. (אתר סיפורי שואה) וראו אתר בית הכנסת הגדול בירושלים.

[3] על פי מסכת סנהדרין, דף כ"ה, ב'; ראו רש"י באותו עמוד, בפסקה גבאין.

[4] ראו תיאור חיי המורה לעברית והרב ותלותם בצדקה הנגבית בעונות מסוימות, בספרו של ד"ר הוגו מנדלבאום (באנגלית) חיי היהודים בקהילה הכפרית בדרום גרמניה (בכרטסת הספריות העולמית)

[1]

[2]

[3]

[4]

חיי הקהילה היהודית
תפקידים על-קהילתיים	חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי
תפקידים מקומיים	מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות
מוסדות	תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא
דברים שבקדושה	מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות
ניהול חיי הקהילה	בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות
תפקידים היסטוריים	אב הכנסת • נשיא הסנהדרין
כלי קודש ופרנסים • מוסדות יהודיים