ניגריה

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה
Federal Republic of Nigeria
Jamhuriyar Tarayyar Najeriya (האוסה)
Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà (יורובה)
Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà (איגבו)

דגל סמל
לאגוס, העיר הגדולה ביותר
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	Unity and Faith, Peace and Progress — אחדות ואמונה, שלום וקדמה
המנון לאומי	Nigeria, We Hail Thee
ממשל
משטר	רפובליקה פדרלית
ראש המדינה	נשיא ניגריה
ראש הרשות המבצעת	נשיא ניגריה
נשיא ניגריה	בולה טינובו
שפה רשמית	אנגלית שפות לאומיות: האוסה, איגבו, יורובה
עיר בירה	אבוג'ה 9°10′N 7°10′E
רשות מחוקקת	האספה הלאומית של ניגריה
רשות שופטת	בתי המשפט בניז'ר
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
העיר הגדולה ביותר	לאגוס
שטח יבשתי	923,768 קמ"ר (33 בעולם)
אחוז שטח המים	1.4%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	1 באוקטובר 1960
ישות קודמת	הפדרציה של ניגריה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באוקטובר 2026)	243,740,800 נפש (6 בעולם)
צפיפות	263.85 נפש לקמ"ר (56 בעולם)
דת	אסלאם (53.5%) נצרות (45.9%) אחרים (0.6%)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 41.01% בגיל 15–24 20.60% בגיל 25–54 31.19% בגיל 55–64 4.15% בגיל 65 ומעלה 3.05%
כלכלה
תמ"ג (2025)	290.79 מיליארד דולר (50 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,193 דולר (188 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.560 (164 בעולם)
מדד ג'יני	35.1 (נכון ל־2018)
מטבע	נאירה‏ (NGN)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של ניגריה
שונות
חגים לאומיים	1 באוקטובר
סיומת אינטרנט	ng
קידומת בין־לאומית	234
סמלים לאומיים	Costus spectabilis (פרח לאומי)
nigeria.gov.ng
(למפת ניגריה מוגדלת)   אבוג'ה לאגוס קנו איבדאן קדונה פורט הרקורט מיידוגורי בנין ניז'ר צ'אד קמרון מפרץ גינאה ניגריה (למפת ניגריה רגילה)   אבוג'ה לאגוס קנו איבדאן קדונה פורט הרקורט מיידוגורי בנין ניז'ר צ'אד קמרון מפרץ גינאה ניגריה

מפת מדינות ניגריה

אפריקה הפרהיסטורית בעידן האבן המאוחר (LTA ) — גולגולת אדם מאובנת שנמצאה באתר הארכאלוגי איהו אלרו שבנפת איפדורה

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: Federal Republic of Nigeria, בהאוסה: Jamhuriyar Tarayyar Najeriya, ביורובה: Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà, באיגבו: Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà) ובקיצור ניגריה (בפידג'ין ניגרי: Naijá, באנגלית: Nigeria, בפולה: Naajeeriya, ביורובה: Nàìjíríà, באיגבו: Naìjíríyà, בטיאפ: Naijeriya) היא מדינה במערב אפריקה הגובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. אבוג'ה היא עיר בירתה של ניגריה ולאגוס היא העיר הגדולה ביותר ועיר בירתה לשעבר.

ניגריה היא המדינה הגדולה ביותר באוכלוסייתה באפריקה. אוכלוסייתה מונה מעל 240 מיליון בני אדם - כ-20% מאוכלוסייתה של אפריקה. כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים וניגריה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. בניגריה מדוברות מעל ל-525 שפות שונות. השפה הרשמית היא אנגלית והשפות הלאומיות הן האוסה, איגבו ויורובה. ניגריה חברה גם בחבר הלאומים הבריטי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה

חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת בחלקה לפני יותר מ-9,000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. ^{[דרוש מקור: דרוש מקור לפחות לקיומו של שבט האוסה באותה תקופה.]} בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 התקיימה בניגריה תרבות הנוק.

משנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.

במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים שהחלו את סחר העבדים בניגריה. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.

בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאון. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.

בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים אוטונומיה למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה אוטונומיה גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 קיבלה ניגריה עצמאות והצטרפה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלווה בהפיכה צבאית.

פליט ניגרי ממלחמת ביאפרה

ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד – כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.

עד 1991 הייתה לאגוס עיר הבירה של ניגריה. ב-12 בדצמבר 1991 הוכרזה אבוג'ה כעיר הבירה.

ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תקפו את כוחות הביטחון ופגעו במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם. ב-3 במרץ 2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.

בשנת 2012 התרחשה התפוצצות מכלית הדלק באוקובי בה נהרגו מעל ל-120 אזרחים ורבים נפצעו.

בניגריה מתקיים סכסוך מתמשך בין האוכלוסייה הנוצרית לבין האוכלוסייה המוסלמית. בשנים 2022 ו-2023 התרחשה סדרה של מעשי טבח באזור פלטו.

פוליטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אליזבת השנייה ראש חבר הלאומים הבריטי ופיליפ דוכס אדינבורו בבית הנבחרים של ניגריה

ניגריה היא רפובליקה פדרלית המעוצבת על פי דגם ארצות הברית, עם 36 מדינות ובירת אבוג'ה כמחוז עצמאי פדרלי. הסמכות המבצעת מופעלת על ידי הנשיא. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה הפדרלית; הנשיא נבחר בהצבעה עממית לכל היותר של שתי קדנציות של ארבע שנים. מושלי המדינה, כמו הנשיא, נבחרים לארבע שנים ויכולים לכהן לכל היותר שתי קדנציות. כוחו של הנשיא נבדק על ידי סנאט ובית הנבחרים, המשולבים בגוף דו-קומתי הנקרא האספה הלאומית. הסנאט הוא גוף בן 109 מושבים עם שלושה חברים מכל מדינה ואחד מאזור הבירה אבוג'ה; החברים נבחרים בהצבעה עממית לכהונה של ארבע שנים. הבית מכיל 360 מושבים, כאשר מספר המושבים לכל מדינה נקבע לפי אוכלוסייה.

נשיא ניגריה נבחר בשיטת שני סיבובים שונה. כדי להיבחר בסיבוב הראשון, על מועמד לקבל רוב יחסי של הקולות ויותר מ-25% מהקולות בלפחות 24 מתוך 36 המדינות. אם אף מועמד אינו מצליח להשיג יעד זה, מתקיים סבב הצבעה שני בין המועמד המוביל למועמד הבא שקיבל את רוב הקולות במספר המדינות הגבוה ביותר.

כל מועמד לנשיאות בוחר מועמד לסגן הנשיא, והם מתמודדים בבחירות יחדיו. מקובל שהסגן יהיה ממוצא אתני שונה משל הנשיא המיועד ומדת שונה: מועמד נוצרי מהדרום יבחר סגן מוסלמי מהצפון – ולהפך. אין חוק שקובע זאת, ובכל זאת כל המועמדים לנשיאות מאז קיומה של הרפובליקה הרביעית דבקו בכלל זה.

מערכת המשפט

החוקה של ניגריה היא החוק העליון של המדינה. קיימות ארבע מערכות משפטיות מובחנות בניגריה, הכוללות את החוק האנגלי המשפט המקובל, המשפט המנהגי ודיני השריעה:

• החוק האנגלי בניגריה מורכב מאוסף חוקים בריטיים מהתקופה הקולוניאלית.
• המשפט המקובל הוא אוסף החלטות שיפוטיות מוסמכות בתחום המשפט האזרחי (תקדימים) שניתנו במדינה הנוגעת בדבר – במקרה זה ניגריה. (שיטה זו מצויה בעיקר במדינות אנגלו-סכסיות; לעומת זאת ביבשת אירופה שולט המשפט האזרחי המקודם ובמידת האפשר המופשט, כמו בקוד נפוליאון בצרפת).
• המשפט המקובל נגזר מנורמות ומפרקטיקות מסורתיות של הילידים, לרבות ישיבות ליישוב סכסוכים של אגודות סודיות של אדמות יורובה הקדם-קולוניאליות.
• חוק השריעה (הידוע גם כחוק האסלאמי) שימש בעבר רק בצפון ניגריה, שבה האסלאם היא הדת השלטת. הוא נמצא בשימוש גם במדינת לאגוס, מדינת אויו, מדינת קווארה, מדינת אוגון ומדינת אוסון על ידי מוסלמים. חוקי העונשין המוסלמיים אינם זהים בכל מדינה והם מבדילים בענישה ובעבירות לפי השתייכות דתית (למשל, צריכת אלכוהול והפצתו).

בית המשפט העליון בו הוא בית המשפט העליון של ניגריה.

יחסי חוץ

עם קבלת העצמאות ב-1960, ניגריה הפכה את האחדות האפריקאית למרכז מדיניות החוץ שלה. חריג אחד מהמוקד האפריקאי היה מערכת היחסים הקרובה של ניגריה שהתפתחה עם ישראל לאורך שנות ה-60. ישראל נתנה חסות ופיקחה על בניית בנייני הפרלמנט של ניגריה.

מדיניות החוץ של ניגריה הועמדה למבחן בשנות ה-70 לאחר שהמדינה יצאה מאוחדת ממלחמת האזרחים שלה. היא תמכה בתנועות נגד ממשלות מיעוטים לבנים בדרום אפריקה. ניגריה תמכה בקונגרס הלאומי האפריקאי על ידי נקיטת קו נוקשה כלפי ממשלת דרום אפריקה. ניגריה הייתה חברה מייסדת של הארגון לאחדות אפריקאית (כיום האיחוד האפריקאי) ויש לה השפעה עצומה במערב אפריקה ובאפריקה בכללותה. ניגריה ייסדה מאמצי שיתוף פעולה אזוריים במערב אפריקה, ותפקדה כנושאת הדגל של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ו-ECOMOG (במיוחד במהלך מלחמות האזרחים בליבריה וסיירה לאון) – שהם ארגונים כלכליים וצבאיים, בהתאמה.

ניגריה שלחה חיילים לקונגו בהוראת האו"ם זמן קצר לאחר העצמאות (והיא שמרה על חברות מאז אותה תקופה). ניגריה גם תמכה במספר גורמים פאן-אפריקאים וממשל פרו-עצמי בשנות ה-70, כולל גיוס תמיכה ב-MPLA של אנגולה, SWAPO בנמיביה, וסיוע להתנגדות לממשלות המיעוט של מוזמביק פורטוגזית ורודזיה. ניגריה שומרת על החברות בתנועה הלא-מזדהה. בסוף נובמבר 2006, היא ארגנה ועידת אפריקה-דרום אמריקה באבוג'ה כדי לקדם את מה שכמה מהמשתתפים כינו קשרים "דרום-דרום" במגוון חזיתות. ניגריה היא גם חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובחבר העמים.

ניגריה נותרה שחקנית מפתח בתעשיית הנפט הבינלאומית מאז שנות ה-70, והיא שומרת על חברות ב-OPEC, אליה הצטרפה ביולי 1971. מעמדה כיצרנית נפט מרכזית מהווה גורם בולט ביחסים הבינלאומיים ההפכפכים לעיתים עם מדינות מפותחות, בעיקר ארצות הברית, ועם מדינות מתפתחות.

מאז שנת 2000, יחסי הסחר בין סין לניגריה עלו באופן אקספוננציאלי. חלה עלייה בסחר הכולל של למעלה מ-10,384 מיליון דולר בין שתי המדינות משנת 2000 עד 2016.עם זאת, מבנה יחסי הסחר בין סין לניגריה הפך לנושא פוליטי מרכזי עבור המדינה הניגרית. הדבר מומחש על ידי העובדה שהיצוא הסיני מהווה כ-80% מסך נפחי הסחר הדו-צדדיים. זה הביא לחוסר איזון סחר רציני, כאשר ניגריה מייבאת פי עשרה יותר ממה שהיא מייצאת לסין. לאחר מכן, כלכלת ניגריה הופכת להסתמך יתר על המידה על יבוא זול כדי לקיים את עצמה, וכתוצאה מכך לירידה ברורה בתעשייה הניגרית במסגרת הסדרים כאלה.

בהמשך למדיניות החוץ הממוקדת באפריקה, ניגריה הציגה את הרעיון של מטבע אחד למערב אפריקה המכונה "אקו" בהנחה שהוא יונהג על ידי הנאירה. אבל ב-21 בדצמבר 2019, נשיא חוף השנהב, אלסאן אואטרה, עמנואל מקרון ומדינות רבות אחרות של UEMOA הודיעו כי ישנו את שמו של פרנק ה-CFA במקום להחליף את המטבע כפי שהתכוון במקור. החל משנת 2020, המטבע האקו נדחה ל-2025.

יחסי ישראל–ניגריה

ערך מורחב – יחסי ישראל–ניגריה

מדינת ישראל וניגריה מקיימות יחסים דיפלומטיים משנות השישים של המאה ה-20. לישראל יש שגרירות רשמית בעיר הבירה הניגרית אבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בעיר תל אביב.

כוחות מזוינים

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של ניגריה

לוחמי הכוחות המיוחדים של צבא ניגריה

הכוחות המזוינים של ניגריה הם הכוחות הצבאיים המשולבים של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. הם מורכבים מצבא ניגריה, הצי הניגרי וחיל האוויר הניגרי. נשיא ניגריה מתפקד כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, מפעיל את סמכותו החוקתית באמצעות משרד ההגנה, האחראי על ניהול הצבא ואנשיו. הראש המבצעי של הכוחות המזוינים הוא ראש מטה ההגנה, הכפוף לשר ההגנה הניגרי. עם כוח של יותר מ-223,000 חיילים פעילים, הצבא הניגרי הוא אחד משירותי הלחימה במדים הגדולים באפריקה. לפי "Global Firepower", הכוחות המזוינים של ניגריה הם כוח הצבא הרביעי בעוצמתו באפריקה, ומדורגים במקום ה-35 בדירוג הבינלאומי.

מדינות הפדרציה

ערך מורחב – מדינות ניגריה

ניגריה מורכבת מ-36 מדינות ומטריטוריה פדרלית אחת: אבוג'ה (הטריטוריה הפדרלית של הבירה), אבוני, אביה, אדו, אדמווה, אוגון, אויו, אונדו, אוסון, אימו, אנמברה, אנוגו, אקווה איבום, אקיטי, באוצ'י, בורנו, באיילסה, בנו, גומבה, ג'יגווה, דלתה, זמפרה, טרבה, יובה , לאגוס, ניג'ר, נסרווה, סוקוטו, פלטו, קבי, קגן, קדונה, קוארה, קוגי, קנו, קצינה, קרוס ריוור, ריוורס.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ניגריה

ניגריה היא מדינה ענייה ביותר בגלל שחיתות שלטונית וניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה, כולל ניצול הנפט של המדינה.

פחם עץ נמכר בשוק בקדונה

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ ו-20% מהתוצר הלאומי הגולמי מקורם בנפט.

בניגריה נחצבות כמויות גדולות של המחצב קולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש למניעת קורוזיה. ניגריה אחראית ל-90% מהתפוקה העולמית של המחצב קולומביט.

כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בגידול בקר וצאן ובחקלאות. בגלל צפיפות האוכלוסין בניגריה, הקרקע מועטה ומתחלקת לחלקות הולכות וקטנות. עיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, כך שתוצרי החקלאות מועטים ומשמשים לצריכה מיידית.

בריאות ותברואה

בדיקת שחפת

ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על 0.5% מתקציב המדינה.

רמת התברואה בניגריה ירודה. פחות משישים אחוזים מאוכלוסיית ניגריה מקבלים שירותי תברואה מינימליים ומחוברים לתשתיות מים.

אזור הדלתא של נהר הניז'ר מאוכלס בצפיפות, והסביבה בו תורמת להתפשטותן של מחלות שונות.

כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס המפילות חללים באוכלוסייה, בעיקר באוכלוסייה המתגוררת באזור הצפוף.

למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו גרענת ועיוורון הנהרות.

בשנת 2022 דווח כי במדינה יש ארבעה רופאים לכל 10,000 תושבים.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה

הניז'ר בשנת 1825

ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון. אזור נהר הניז'ר עשיר מאוד בנפט וגם מתאים לחקלאות.

אקלים

האקלים בצפון המדינה חם ויבש, וביתר המדינה חם ולח במרבית השנה. בצפון המדינה משתרע חלק מהסאהל ומשתרעת סוואנה באקלים חם ויבש. ביתר המדינה משתרעת סוואנה באקלים חם ולח.

פני השטח

לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות המתאימות לדיג. מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית.

דמוגרפיה

שכונת עוני בעיר הגדולה לאגוס

ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. על פי נתוני הבנק העולמי, נכון לסוף 2024 אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-232 מיליון נפש והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1,000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגריה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100. תוחלת החיים הממוצעת היא 62.6 שנים.

האוכלוסייה של ניגריה הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות מתרבויות שונות המאמינות בדתות שונות ודוברות שפות שונות.

חלוקה אתנית

בשנים 1884–1885 מדינות אירופה התוועדו בוועידת ברלין והוחלט למסור את שטחה של ניגריה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.

הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.

בסוף שנות החמישים של המאה העשרים קיבלה ניגריה עצמאות מבריטניה ונשארה עם אוכלוסייה הטרוגנית.

דתות

חגיגות עיד אל-אד'חא / עיד אל-כביר בניגריה (חג הקרבן)

נכון לסקר אוכלוסין מ-2018, כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים, בעוד שכ-45.9% הם נוצרים. היתר מהווים כ-0.6% של בני אמונות שבטיות שונות ואחרות.

תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב שבו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.

דתות מסורתיות וסינקרטיזם במערכת האמונות

לצד שתי הדתות המונותאיסטיות הגדולות, המציאות הדתית בניגריה מאופיינת בסינקרטיזם דתי רחב היקף ובשימור האמונות והפולחנים של דתות אפריקה המסורתיות (Traditional African Religions). מיליוני ניגרים המגדירים את עצמם באופן פורמלי כנוצרים או כמוסלמים, ממשיכים בפועל לקיים פולחנים ילידיים קהילתיים המשולבים בחיי היום-יום ובחגיגות התרבותיות שלהם.

בין המערכות האמוניות הבולטות המשפיעות על החברה הניגרית:

• דת היורובה (פולחן האורישה): נפוצה בקרב בני עם היורובה בדרום-מערב המדינה. דת זו מבוססת על אמונה באל עליון (אולודומארה או אולורון) לצד רשת ענפה של אלים משניים ורוחות קוסמיות המכונות "אורישות", המייצגות כוחות טבע והיבטים אנושיים.
• דת האיגבו (אודנאלה - Odinani): האמונה המסורתית של בני האיגבו בדרום-מזרח ניגריה. הדת מונחית על ידי מערכת ערכים המקדשת את הקשר לאדמה (האלה "אלא") ולרוחות אבות הקדמונים, תוך אמונה באל פנתיאיסטי עליון המכונה "צ'קוואו" (Chukwu).
• דת האדו (ממלכת בנין לשעבר): דת פוליתאיסטית ואנימיסטית המאפיינת את אזור מדינת אדו (Edo), דת הכוללת אמונה חזקה בכוחות מיסטיים ובקדושת מוסד המלוכה המסורתי (האובה של בנין).

מורכבות סטטיסטית והטיה במפקדי האוכלוסין

הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים, כגון אלו המוצגים ב-CIA World Factbook (המצביעים על כ-53.5% מוסלמים, כ-45.9% נוצרים ופחות מאחוז אחד של בני דתות אחרות), אינם משקפים נאמנה את מספרם של המאמינים בדתות המקומיות, וזאת משתי סיבות מרכזיות:

ראשית, סוגיית הדמוגרפיה הדתית והאתנית בניגריה נחשבת לנפיצה ורגישה מבחינה פוליטית, שכן חלוקת המשאבים הפדרליים, התקציבים והכוח השלטוני בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי מושפעת מגודל האוכלוסיות במפקדים. מסיבה זו, ממשלת ניגריה נמנעת לרוב מהכללת שאלות מפורטות על השתייכות דתית ומסורתית ספציפית במפקדי האוכלוסין הרשמיים כדי למנוע תסיסה פוליטית.

שנית, בשל תופעת האמונה הכפולה, מרבית האזרחים המקיימים פולחנים אליליים ואנימיסטיים נוטים להירשם תחת אחת משתי הדתות הראשיות (נצרות או אסלאם) מסיבות של סטטוס חברתי, השפעה קולוניאלית או הגדרות רשמיות של המדינה. מחקרים עצמאיים וסקרי עומק (למשל סקרי Afrobarometer) מראים כי היקף הפרקטיקות הדתיות המסורתיות בקרב החברה הניגרית גבוה בהרבה מהאחוז הבודד המיוחס להן בסטטיסטיקות היבשות, וכי הדתות המקומיות נותרו עמוד תווך תרבותי ורוחני מרכזי במדינה.

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:

• האוסה –פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון.
• יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית שכוללת כ-70% מתושבי מערב ניגריה.
• איגבו שהיא קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעיתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה.

עיור

דרום ניגריה במיוחד מאופיין במספר רב של ערים ובצפיפות אוכלוסין גבוהה. לפי הערכה משנת 2015, יש בניגריה 20 ערים עם יותר מ-500,000 תושבים, כולל עשר ערים עם אוכלוסייה של למעלה ממיליון תושבים.

הערים הגדולות של ניגריה חישוב המבוסס על תחזית רשמי לתאריך 21 במרץ 2022
	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה
לאגוס קנו
	1	לאגוס	לאגוס	15,070,000	11	אילורין	קוארה	1,080,000	איבדאן אבוג'ה
	2	קנו	קנו	4,910,000	12	ג'וס	פלטו	1,040,000
	3	איבדאן	אויו	3,190,000	13	סוקוטו	סוקוטו	1,040,000
	4	אבוג'ה	ה הפדרלי של ניגריה	2,690,000	14	זריה	קדונה	980,000
	5	פורט הרקורט	ריברס	2,120,000	15	אנוגו	אנוגו	950,000
	6	קדונה	קדונה	1,850,000	16	וארי	דלתה	910,000
	7	בנין סיטי	אדו	1,680,000	17	אבאוקוטה	אוגון	735,000
	8	אבה	אביה	1,160,000	18	אקורה	אונדו	730,000
	9	אוניטשה	אנמברה	1,150,000	19	קאצינה	קאצינה	670,000
	10	מיידוגורי	בורנו	1,110,000	20	אושוגבו	אוסון	645,000

תרבות

אמנות

תיאטרון ניגרי

אמנות של היורובה

מסכה מאבה

קולנוע

ערך מורחב – תעשיית הקולנוע בניגריה

על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הקולנוע בניגריה, המכונה "נוליווד", עקפה בכמות את הוליווד האמריקאית והגיעה למקום השני בעולם (אחרי בוליווד מהודו) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.

ראו גם

• יהודי האיגבו
• יחסי ישראל–ניגריה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ניגריה
• ניגריה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• ענבל עומר, איזו כלכלה תעקוף את ארה"ב בשנת 2050?, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
• מירב ארלוזורוב, הישראלים שרוצים לעשות עסקים במקום הקשה בעולם - האם הם ישרדו?, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2018
• ניגריה זוכה לעצמאות, 1960, ארכיון הסרטונים של AP
• מדינת היהודים 2, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בנובמבר 2018 – פרק על ההיסטוריה של ניגריה ומאבק הביאפרה בפודקאסט "מינהר הזמן"
• ניגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ניו יורק טיימס, ניגריה סובלת מחום ולחות. הוספת מזגנים רק תחריף את המשבר, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2024