Arch compared to other distributions (עברית)

דף זה מנסה לערוך השוואה בין Arch Linux להפצות GNU/Linux בולטות אחרות ולמערכות הפעלה דמויות UNIX. הסיכומים הבאים הם תיאורים קצרים שעשויים לעזור לאדם להחליט אם Arch Linux תתאים לצרכיו. אף על פי שביקורות ותיאורים יכולים להיות שימושיים, ניסיון אישי הוא תמיד הדרך הטובה ביותר להשוות בין הפצות.

להשוואה מקיפה יותר, ראו השוואה בין מערכות הפעלה ו- השוואה בין הפצות לינוקס .

בכל האמור להלן, רק Arch Linux מושווה להפצות אחרות. גרסאות קהילתיות התומכות בארכיטקטורות אחרות מלבד x86_64 מפורטות ברשימת הפצות מבוססות Arch.

מבוססות קוד מקור

הפצות מבוססות קוד מקור הן בעלות ניידות גבוהה, מה שמקנה את היתרון של שליטה וקומפילציה של מערכת ההפעלה כולה והיישומים עבור ארכיטקטורת מחשב מסוימת ותכנית שימוש ספציפית, עם החיסרון של הזמן הרב הנדרש לקומפילציה של קוד המקור. הבסיס של Arch וכל החבילות מקומפלים אך ורק לארכיטקטורת x86_64.

CRUX

CRUX היא הפצה קלה המתמקדת בעקרון KISS. CRUX היוותה השראה לג'אד וינט (Judd Vinet) ליצירת Arch.
CRUX משתמשת בסקריפטי init בסגנון BSD, בעוד ש-Arch משתמשת בsystemd.
בעוד ש-Arch משתמשת במערכת שחרורים מתגלגלת, ל-CRUX יש שחרורים שנתיים פחות או יותר.
שתיהן מגיעות עם מערכות דמויות ports, וכמו *BSD, שתיהן מספקות סביבת בסיס שעליה ניתן לבנות.
Arch כוללת את פקמן, המטפלת בניהול חבילות בינאריות של המערכת ופועלת בצורה חלקה עם מערכת הבנייה של Arch. CRUX משתמשת במערכת שתרמה הקהילה בשם prt-get, אשר, בשילוב עם מערכת ה-ports שלה, מטפלת בפתרון תלות, אך בונה את כל החבילות מהמקור (אם כי ההתקנה הבסיסית של CRUX היא בינארית).
הן Arch והן CRUX תומכות באופן רשמי רק בארכיטקטורת x86_64.
Arch מציעה מגוון רחב של מאגרי חבילות בינאריות, כמו גם את מאגר המשתמשים של Arch. CRUX מספקת מערכת פורטים רשמית נתמכת ומצומצמת יותר, בנוסף למאגר קהילתי צנוע יחסית.

LFS

LFS, (או Linux From Scratch) קיימת אך ורק כתיעוד. הספר מנחה את המשתמש כיצד להשיג את קוד המקור של מערך חבילות בסיס מינימלי למערכת GNU/Linux תפקודית, וכיצד לקמפל, לתקן ולהגדיר אותו באופן ידני מאפס. LFS הוא מינימלי ככל שניתן, ומציע תהליך חינוכי מצוין לבניית והתאמת מערכת בסיס.
LFS אינו מספק מאגרי תוכנה מקוונים; את מקורות הקוד יש להשיג, לקמפל ולהתקין באופן ידני (קיימות מספר שיטות ידניות לניהול חבילות, והן מוזכרות ב-LFS Hints). כתוצאה מכך, ל-LFS אין אף מנהל חבילות מלבדך, אלא אם כן אתה בונה את ה-LFS שלך בצוות עם אחרים. משמעות הדבר היא שעליך לבדוק את כל החבילות בעצמך. ייתכן שיהיה גם מאתגר לתקן פרצות אבטחה במועד.
Arch מספקת את אותן חבילות בדיוק, כמה כלים נוספים ומנהל החבילות החזק pacman כמערכת הבסיס שלה, שכבר הורכבה עבור x86_64. יחד עם מערכת הבסיס המינימלית של Arch, קהילת Arch והמפתחים מספקים ומתחזקים אלפי חבילות בינאריות הניתנות להתקנה באמצעות pacman, כמו גם סקריפטי בנייה PKGBUILD לשימוש עם מערכת הבנייה של Arch.
ג'אד וינט (Judd Vinet) בנה את ארכ מאפס, ולאחר מכן כתב את pacman בשפת C. מבחינה היסטורית, ארכ תוארה לעתים בהומור פשוט כ"לינוקס, עם מנהל חבילות נחמד".

ג'נטו לינוקס

הן ארכ לינוקס והן ג'נטו לינוקס הן מערכות עם שחרור מתגלגל, מה שמאפשר לחבילות להיות זמינות להפצה זמן קצר לאחר שחרורן במעלה הזרם.
כברירת מחדל, החבילות של Gentoo ומערכת הבסיס נבנות ישירות מקוד המקור בהתאם לדגלי USE (USE flags) ולדגלי הקומפילציה שצוינו על ידי המשתמש.
- מאז דצמבר 2023 החלה Gentoo להציע מאגר חבילות בינאריות אופציונלי עבור ארכיטקטורות מעבד נבחרות.
- Arch מספקת מערכת דמוית ports לבניית חבילות מקוד המקור, אם כי מערכת הבסיס של Arch נועדה להתקנה כקובץ בינארי x86_64 שנבנה מראש.
- בדרך כלל, הדבר הופך את Arch למהירה יותר להתקנה ולעדכון, ומאפשר התאמה אישית שיטתית יותר של Gentoo.
Arch תומכת רק ב-x86_64, בעוד ש-Gentoo תומכת באופן רשמי בארכיטקטורות מעבד רבות נוספות.
כלי ניהול החבילות והמערכת הרשמיים של Gentoo נוטים להיות מורכבים ו"עוצמתיים" יותר מאלה שמספקת Arch, ולתכונות מסוימות המהוות את ליבת Gentoo (דגלי USE, SLOTs, וכו') אין מקבילה ישירה ב-Arch Linux. חלק מכך נובע מהעובדה ש-Arch היא בעיקר הפצה בינארית, אך גם להבדלים בפילוסופיית העיצוב יש תפקיד מרכזי, שכן Arch נוקטת עמדה עקרונית יותר לטובת פשטות ארכיטקטונית והימנעות מהנדסה יתר.
בניגוד למנהל החבילות pacman של ארכ לינוקס, ניתן להתקין את Portage (Emerge) של גנטו כ-Gentoo Prefix. הדבר מאפשר ל-Portage לפעול כמנהל חבילות משני בהפצות GNU/Linux אחרות (בדומה למנהל החבילות Guix).
בניגוד ל-Arch, Gentoo מספקת תמיכה רשמית ב-systemd, ב-OpenRC ובמערכות init אחרות. אם משתמשים ב-Gentoo מרגישים בנוח עם systemd, הם בדרך כלל ירגישו בנוח גם עם רוב ההיבטים האחרים של Arch.
מכיוון שההתקנות של Gentoo ו-Arch כוללות רק מערכת בסיס, שתיהן נחשבות להתאמה אישית גבוהה ומדגישות את בחירת המשתמש.

GNU Guix System

GNU Guix System הושפעה מ-NixOS באופן דומה לאופן שבו Arch הושפעה מ-CRUX.
הן ארכ לינוקס והן מערכת Guix הן הפצות מסוג "רולינג ריליס", מה שמאפשר לחבילות להיות זמינות בהפצה זמן קצר לאחר שחרורן במעלה הזרם. עם זאת, מערכת Guix היא בעיקר הפצה מבוססת קוד מקור (אם כי קיימים בינארים מוכנים מראש המכונים "תחליפים"), בעוד שארכ היא בעיקר הפצה בינארית.
Arch משתמשת ב-pacman כמנהל חבילות, בעוד ש-Guix System משתמשת ב-guix, התומך ב-תכונות אריזה ניסיוניות שאינן קיימות בהפצות אחרות וניתן להשתמש בו כמנהל חבילות משני בהפצות GNU/Linux אחרות.
Arch תומכת רק ב-x86_64, בעוד ש-Guix System תומכת באופן רשמי ב-מספר ארכיטקטורות.
Arch משתמשת ב-systemd כמערכת init, בעוד ש-Guix System משתמשת ב-GNU Shepherd.
Guix System מתנתקת מרבים מהמושגים המסורתיים של Unix, כולל תקן היררכיית מערכת הקבצים. למשל, קבצים רבים אשר בהפצות מסורתיות מפוזרים בספריות שונות, ימוקמו ב-Guix System איפשהו תחת /gnu/store/.
Arch עשויה לעתים לספק תוכנה שאינה חופשית (לרוב מנהלי התקנים), בעוד ש-Guix System מספקת תוכנה חופשית בלבד וזוכה לתמיכת קרן התוכנה החופשית – אם כי קיימים מאגרים חלופיים המספקים תוכנה שאינה חופשית עבור Guix [1].
Arch מצפה מהמשתמש להגדיר באופן ישיר את חבילות התוכנה המותקנות, בעוד ש-Guix System מעודדת הגדרה מערכתית כוללת ב-Guile Scheme, אשר בתורה מייצרת קבצי הגדרה.

כללי

הפצות אלה מציעות מגוון רחב של יתרונות ונקודות חוזק, וניתן להתאימן לרוב השימושים במערכת ההפעלה.

דביאן

דביאן היא הפצת הלינוקס גדולה ביותר מבחינת מקור, עם קהילה גדולה יותר, והיא כוללת ענפים יציבים, נבדקים ובלתי יציבים, ומציעה מאות אלפי [2]. מספר חבילות הבינאריות הזמינות ב-Arch צנוע יותר. עם זאת, כאשר כוללים את הAUR, הכמויות דומות.
ל-Debian יש עמדה נחרצת יותר בנוגע לתוכנה חופשית, אך היא עדיין כוללת תוכנה שאינה חופשית במאגריה הלא-חופשיים. Arch נוקטת בגישה מקלה יותר, ולכן מכלילה יותר, בכל הנוגע לחבילות שאינן חופשיות כפי שהוגדרו על ידי GNU.
דביאן מתמקדת בבדיקות קפדניות של ענף ה-Stable, שהוא "קפוא" ונתמך עד חמש שנים. חבילות ארכ עדכניות יותר מאשר דביאן Stable, והן דומות יותר לענף ה-Unstable של דביאן, ואין להן לוח זמנים קבוע לשחרור גרסאות.
דביאן זמינה עבור ארכיטקטורות רבות, בעוד ש-Arch זמינה רק עבור x86_64.
Arch מספקת תמיכה יעילה יותר לבניית חבילות מותאמות אישית הניתנות להתקנה ממקורות חיצוניים, באמצעות מערכת בניית חבילות הדומה ל-ports. דביאן אינה מציעה מערכת ports, אלא מסתמכת על מאגרי הקבצים הבינאריים הגדולים שלה.
מערכת ההתקנה של Arch מציעה רק בסיס מינימלי, המוצג באופן שקוף במהלך תצורת המערכת, בעוד ששיטות Debian, כגון השימוש ב-"tasks" של apt להתקנת קבוצות חבילות שנבחרו מראש, מציעות גישה המותאמת באופן אוטומטי יותר, כמו גם מספר שיטות התקנה חלופיות.
Arch בדרך כלל אורזת ספריות תוכנה יחד עם קבצי הכותרת שלהן, בעוד שב-Debian יש להוריד את קבצי הכותרת בנפרד.
ארכ (Arch) מצמצמת את השימוש בתיקונים למינימום, ובכך נמנעת מבעיות שהקהילה המקורית (upstream) אינה מסוגלת לבדוק, בעוד שדביאן מתקנת את החבילות שלה באופן נדיב יותר עבור קהל רחב יותר.

פדורה (Fedora)

Fedora Linux היא ההפצה הקהילתית המקורית של Red Hat® Enterprise Linux. Red Hat היא נותנת החסות העיקרית לפרויקט, אך אלפי מפתחים עצמאיים תורמים גם הם ל-Fedora. חבילות ופרויקטים משוחררים ב-Fedora, ובאמצעות מערך בדיקות ותהליכי אבטחת איכות ייחודיים משלה, תכונות אלה מועברות ל-CentOS Stream ובסופו של דבר משולבות בגרסה של Red Hat Enterprise Linux, וחלקן משולבות בסופו של דבר בהפצות אחרות. ל-Arch אין גרסאות קבועות והיא אינה משמשת כענף של הפצה אחרת, גם אם הפצות רבות אחרות מבוססות על Arch Linux (למשל SteamOS עבור הSteam Deck).
חבילות Fedora משתמשות בפורמט RPM עם מנהל החבילות DNF. Arch משתמשת ב-pacman לניהול החבילות שלה. חבילות רבות משני הפרויקטים, ובפרט סביבות שולחן עבודה, מתוארות כ"וניל" וללא התאמה אישית.
Fedora אינה כוללת תוכנה שאינה חופשית במאגרים הרשמיים בשל מחויבותה לתוכנה חופשית, אם כי קיימים מאגרים של צד שלישי עבור חבילות כאלה. Arch נוקטת גישה סובלנית יותר כלפי תוכנה שאינה חופשית, ומשאירה את ההחלטה בידי המשתמש.
Fedora משתמשת במתקין הגרפי Anaconda ומציעה תמונות התקנה רבות, כולל אפשרות "הכל" למתקדמים, המאפשרת התקנת מערכת בסיסית עד לסביבת שולחן עבודה מלאה לפי בחירתכם. "הגרסאות" (spins) של Fedora מספקות גם מבחר חלופי של סביבות שולחן עבודה ספציפיות, כל אחת עם מבחר מצומצם של חבילות ברירת מחדל. Arch, לעומת זאת, נועדה להרכבה משורת פקודה של מערכת בסיס מינימלית, ולכן מספקת סקריפטים פשוטים שנועדו להקל על התהליך.
ל-Fedora יש מחזור שחרור מתוכנן של כ-6 חודשים, אך היא תומכת באופן רשמי בשדרוגי גרסאות נפרדים באמצעות תוסף system-upgrade של DNF. Arch היא מערכת עם שחרור מתגלגל.
ל-Arch יש מערכת ports, בעוד של-Fedora אין.
הן ארכ והן פדורה מכוונות למשתמשים ומפתחים מנוסים. שתיהן מעודדות מאוד את המשתמשים שלהן לתרום לפיתוח הפרויקט.
פדורה זכתה להכרה רבה בקהילה בזכות שילוב SELinux, חבילות שמורכבות באמצעות GCJ (כדי לבטל את הצורך ב-JRE של Oracle) ותרומה פורייה לזרם העליון; Red Hat, ובהתאם לכך גם מפתחי פדורה, תורמים את האחוז הגבוה ביותר מקוד ליבת לינוקס בהשוואה לכל פרויקט אחר.
Arch Linux מספקת את מה שנחשב באופן נרחב כוויקי ההפצה המקיף והיסודי ביותר. הוויקי של Fedora משמש במובן המקורי של המילה "וויקי", כלומר כדרך להחליף מידע במהירות בין מפתחים, בודקים ומשתמשים. הוא לא נועד לשמש כמאגר ידע למשתמש הקצה כמו זה של Arch. הוויקי של Fedora דומה למעקב אחר תקלות או לוויקי ארגוני.

Slackware

Slackware משתמשת בסקריפטי init בסגנון BSD, בעוד ש-Arch משתמשת ב-systemd.
Arch מספקת מערכת ניהול חבילות ב-pacman, אשר, בניגוד לכלים הסטנדרטיים של Slackware, מציעה פתרון תלות אוטומטי ומאפשרת שדרוגי מערכת אוטומטיים יותר. משתמשי Slackware מעדיפים בדרך כלל את השיטה שלהם לפתרון תלות ידני, תוך שהם מציינים את רמת השליטה במערכת שהיא מעניקה להם, כמו גם את ההיצע המצוין של ספריות ותלות המותקנות מראש ב-Slackware.
Arch היא מערכת עם שחרור מתגלגל. Slackware נתפסת כשמרנית יותר במחזור השחרור שלה, ומעדיפה חבילות יציבות ומוכחות. Arch היא יותר חדישה מבחינה זו.
Arch Linux מספקת אלפי חבילות בינאריות במאגריה הרשמיים, בעוד שהמאגרים הרשמיים של Slackware צנועים יותר.
Arch מציעה את מערכת ה-build של Arch, מערכת הדומה למעשה למערכת ports, וכן את AUR, אוסף עצום של קבצי PKGBUILD שתרמו המשתמשים. Slackware מציעה מערכת דומה, אם כי מצומצמת יותר, ב-slackbuilds.org, שהוא מאגר חצי-רשמי של Slackbuilds, המקבילים ל-PKGBUILDs של Arch. משתמשי Slackware בדרך כלל ירגישו בנוח עם רוב ההיבטים של Arch.

ידידותיות למתחילים

ההפצות הידידותיות למתחילים, המכונות לעתים "הפצות למתחילים", חולקות קווי דמיון רבים, אם כי Arch שונה מהן במידה ניכרת. Arch עשויה להיות בחירה טובה יותר אם ברצונכם ללמוד על GNU/Linux באמצעות בנייה מבסיס מצומצם, שכן בהתקנת Arch מותקנים מעט חבילות יחסית. ההבדלים הספציפיים בין ההפצות מתוארים להלן.

אובונטו

אובונטו היא הפצה פופולרית המבוססת על דביאן, הנתמכת מסחרית על ידי Canonical Ltd., בעוד ש-Arch היא מערכת שפותחה באופן עצמאי ונבנתה מאפס.
לשני הפרויקטים מטרות שונות מאוד והם מכוונים לקהל משתמשים שונה. ארכ נועדה למשתמשים המעדיפים גישה של "עשה זאת בעצמך", בעוד שאובונטו מספקת מערכת שהוגדרה מראש. ארכ מציגה עיצוב פשוט יותר החל מההתקנה הבסיסית, ומסתמכת על המשתמש להתאימה לצרכיו הספציפיים. משתמשים רבים של ארכ התחילו באובונטו ובסופו של דבר עברו לארכ.
פיתוח Arch אינו מוטה לטובת ממשק משתמש מסוים מעבר למה שהקהילה שלו תומכת בו. יתר על כן, האופי המסחרי של Canonical הוביל אותה להחלטות שנויות במחלוקת, כגון שילוב פרסומות בתפריט ה-Dash של Unity, פיתוח, קידום ושילוב Snap ו-Snap Store בקוד סגור, וכן איסוף נתוני משתמשים. Arch הוא פרויקט עצמאי המונע על ידי הקהילה, ללא אג'נדה מסחרית.
אובונטו עוברת בין גרסאות נפרדות כל 6 חודשים, בעוד ש-Arch היא מערכת עם שחרור מתגלגל.
ארכ מציעה מערכת בניית חבילות דמוית ports ואת ארכ יוזר רפוסיטורי, שבה משתמשים יכולים לשתף חבילות מקור עבור מנהל החבילות פומן. אובונטו משתמשת ב-apt|כלי אריזה מתקדם וב-סנאפ, שהן מורכבות יותר, ומאפשרת הפצה מחדש של חבילות בינאריות באמצעות Personal Package Archives.
גם הקהילות השונות נבדלות זו מזו בכמה היבטים. קהילת ארכ קטנה בהרבה, וחבריה מעודדים מאוד לתרום להפצה. לעומת זאת, קהילת אובונטו גדולה יחסית, ולכן יכולה לסבול אחוז גבוה בהרבה של משתמשים שאינם תורמים באופן פעיל לפיתוח, לאריזה או לתחזוקת המאגר.

לינוקס מינט

לינוקס מינט נולדה כנגזרת של אובונטו, ובהמשך נוספה לה גרסת ה-LMDE (Linux Mint Debian Edition) המבוססת במקום זאת על דביאן . לעומת זאת, ארכ היא הפצה עצמאית המסתמכת על מערכת הבנייה ועל המאגרים שלה.
מינט כוללת מספר כלים גרפיים להקלה על התחזוקה, המכונים MintTools. ארכ מספקת רק כלים פשוטים בשורת הפקודה כמו pacman ומשאירה את ניהול המערכת לאחריות המשתמש.
גרסאות חדשות של Mint משוחררות כל חצי שנה, כחודש לאחר Ubuntu. כל גרסה מבוססת על גרסת ה-LTS האחרונה של Ubuntu ומקבלת תמיכה למשך חמש שנים. Linux Mint Debian Edition (LMDE) מבוססת על Debian Stable ומקבלת עדכונים רק בחבילות של Mint ועדכוני אבטחה. Arch, לעומת זאת, היא הפצה מלאה מסוג "rolling-release".

openSUSE

openSUSE נולדה מה-SUSE Linux המקורית וממומנת על ידי SUSE (יוצרי SUSE Enterprise Linux). SUSE Enterprise Linux Desktop (SLED) מבוססת על openSUSE Tumbleweed וחולקת בסיס קוד משותף עם openSUSE Leap

openSUSE משתמשת במנהל החבילות Zypp (zypper בשורת הפקודה), בפורמט החבילות RPM ובכלי התצורה הגרפי המוערך שלה, YaST2. Arch משתמשת ב-pacman לניהול חבילות .tar.zst ואינה מציעה כלי תצורה גרפיים.
openSUSE מציעה 2 גרסאות שונות:
- Leap היא גרסת התמיכה לטווח ארוך של openSUSE, הכוללת מהדורות נפרדות.
- Tumbleweed היא גרסת המהדורה המתגלגלת של openSUSE.
- לעומת זאת, Arch פועלת אך ורק במודל של מהדורה מתגלגלת ואינה מציעה גרסאות מהדורה נפרדות.
במקום סביבת שולחן עבודה מלאה, Arch מציעה התקנה מינימלית של מערכת בסיס. לפיכך, openSUSE עשויה להתאים יותר למשתמשים המעוניינים בסביבה מונחת GUI, בתצורה אוטומטית או בפונקציונליות צפויה מיד עם ההתקנה, תוך שמירה על אפשרויות ההתאמה האישית הקיימות בכל ההפצות.

Mandriva/Mageia

Mandriva Linux (לשעבר Mandrake Linux) נוצרה בשנת 1998 במטרה להפוך את GNU/Linux לקלה לשימוש עבור כולם.

Mandriva מבוססת על RPM ומשתמשת במנהל החבילות urpmi.
Mageia היא הסתעפות של Mandriva שנוצרה על ידי עובדים לשעבר של Mandriva, המתנגדת למדיניות המסחרית של ההפצה האם, בהיותה פרויקט ללא כוונת רווח המונע על ידי הקהילה.

Arch נוקטת בגישה פשוטה יותר מזו של Mandriva או Mageia, בהיותה מבוססת טקסט ומסתמכת על תצורה ידנית רבה יותר, והיא מיועדת למשתמשים ברמה בינונית עד מתקדמת.

מערכות ה-BSD

מערכות ה-BSD חולקות מקור משותף ונובעות ישירות מהעבודה שבוצעה באוניברסיטת ברקלי (UC Berkeley) ליצירת מערכת UNIX הניתנת להפצה חופשית וללא עלות. הן אינן הפצות GNU/Linux, אלא מערכות הפעלה דמויות UNIX, הנגזרות מקוד ה-UNIX המקורי של AT&T.
Arch ומערכות ה-BSD חולקות את הקונספט של בסיס ומערכת ports משולבים היטב. עם זאת, בניגוד להפצות GNU/Linux כגון Arch, הקרנל ותוכניות המשתמש (כגון ה-shell ותוכניות השירות המרכזיות כמו ls, cp, cat ו-ps) של מערכות ה-BSD מפותחות יחד במאגר קוד מקור יחיד.
רישיון ה-BSD הוא מתירני, בניגוד לGPL, הקובע כי יש לשחרר נגזרות תחת אותו רישיון. Arch משוחררת תחת ה-GPL.
למידע נוסף על גרסאות ה-BSD, ראו השוואה בין גרסאות BSD .

ראו גם

DistroWatch - חדשות וביקורות על הפצות לינוקס